כמה שווים ימי המחלה שלא ניצלתם? אומדן ברוטו לקראת פרישה, לפי הכללים המקובלים במגזר הציבורי.
מחשב את שיעור הניצול של ימי המחלה לאורך שנות העבודה, קובע לפיו את מדרגת הפיצוי, מכפיל באחוז הגיל בסיום השירות, ומתרגם את הימים שלא נוצלו לחודשי משכורת ולסכום ברוטו.
משרה מלאה = 100%. בשירות המדינה הצבירה קטנה רק למי שמועסק בחלק מימי השבוע (לפי ימי העבודה הממוצעים בחודש); משרה חלקית בשעות עם חמישה ימי עבודה צוברת 100%, וההפחתה נעשית דרך השכר. עדיף להזין לפי מאזן הצבירה של המעסיק.
מופיעה בתלוש השכר. הצבירה המקובלת: 30 ימים לשנה למשרה מלאה.
המשכורת האחרונה לצורך פיצויי פיטורים: משכורת משולבת ותוספות קבועות. בלי שעות נוספות, הבראה וביגוד. במשרה חלקית מזינים את השכר החלקי בפועל.
שירות המדינה והסכם 2011 ברשויות: 30% בגיל 50, עוד 10% לכל שנה, 100% מגיל 57.
בפנסיה תקציבית, מי שנולד לפני 1.1.1966 מקבל 100% כבר מגיל 55.
בפנסיה צוברת נדרשות 10 שנים רצופות לסיום שירות מגיל 50, 5 שנים לפרישה רפואית ו-3 שנים בפטירה.
השאר פרטים ואחזור אליך לשיחת היכרות ללא עלות
רוצים שנועם יעבור איתכם על התוצאה?
המחשבון עובד עם הנחות כלליות. בשיחת היכרות ללא עלות בודקים את המספרים שלכם, ומה כדאי לעשות איתם.
עובדים במגזר הציבורי ובהסכמים קיבוציים רבים צוברים ימי מחלה, בדרך כלל 30 ימים בשנה למשרה מלאה. בשירות המדינה, ובמי שחל עליו הסכם 2011 ברשויות המקומיות, הזכאות קמה מגיל 50 (בפנסיה צוברת אחרי 10 שנות שירות רצופות), באחוז שעולה עם הגיל עד 100% בגיל 57. עובדי הוראה: מגיל 55, או בפרישה רפואית. מי שניצל מעט ימי מחלה מקבל פיצוי על הימים שלא נוצלו, לעיתים חצי שנה של משכורת, ורבים מגלים אותו מאוחר מדי.
דוגמה: 30 שנות עבודה במשרה מלאה = 900 ימי צבירה. נותרו 600 ימים (ניצול 33%), כלומר 8 ימים לכל 30: 160 ימי שכר = 6.4 חודשי משכורת. בגיל 62 (100%) ובשכר של 10,000 ₪: 64,000 ₪ ברוטו. אותו אדם בגיל 54 היה מקבל 70%, 44,800 ₪.
יום מחלה אחד יכול להפיל מדרגה: 35.9% ניצול נותן 8 ימים, 36.0% נותן 6, ומעל 65% אין כלום. וגם הגיל: בין 56 ל-57 ההפרש הוא 10% מכל הפיצוי. בשנה האחרונה לפני הפרישה שווה לדעת בדיוק איפה אתם עומדים.
לצורכי מס הפדיון הוא חלק ממענק הפרישה: נכנס לתקרת הפטור על פיצויים, ניתן לפריסה עד שש שנים, וכל חלק פטור נגרע מסל הפטור על הקצבה. ההחלטה איך למסות אותו נעשית יחד עם הפיצויים ולפני קיבוע הזכויות.
מורה בת 60 פורשת לגמלאות אחרי 32 שנות הוראה במשרה מלאה. נצברו לה 960 ימי מחלה, 30 בכל שנה, ובתלוש נותרו 700. כלומר ניצלה 260 ימים, שיעור ניצול של 27.1%, והיא במדרגה של 8 ימי שכר לכל 30 ימים שלא נוצלו.
החישוב: 700 חלקי 30, כפול 8, הם 186.7 ימי שכר. חלקי 25 זה 7.47 משכורות. לעובדי הוראה אין סולם אחוזים לפי גיל, ומגיל 55 הפיצוי מלא. במשכורת חודשית אחרונה של 14,000 ₪ יוצא כ-104,500 ₪ ברוטו.
אילו נותרו לה 600 ימים בלבד, שיעור הניצול היה 37.5%, מעל סף ה-36%, והמדרגה הייתה יורדת ל-6 ימים: 4.8 משכורות, כ-67,200 ₪. מאה ימי יתרה פחות, ופיצוי נמוך בכ-37,300 ₪. לכן שווה לבדוק את שיעור הניצול שנה לפני הפרישה, ולא ביום האחרון.
מס הכנסה: הפדיון הוא חלק ממענק הפרישה. בטופס 161 רשות המסים מגדירה מענק פרישה כ"כל תשלום אגב הפרישה לרבות פדיון ימי מחלה". לכן הוא נכנס יחד עם הפיצויים לתקרת הפטור: המשכורת האחרונה כפול 150% כפול שנות העבודה, ולא יותר מ-13,750 ₪ לכל שנת עבודה ב-2026. מה שמעבר לתקרה חייב במס, ואפשר לבקש לפרוס אותו.
ביטוח לאומי ומס בריאות: לפי חוזר הביטוח הלאומי על הכנסות שכיר הפטורות מדמי ביטוח, פדיון ימי מחלה ששולם בניתוק מוחלט של יחסי עובד ומעסיק פטור מדמי ביטוח.
ועוד דבר אחד: פדיון שמקבלים בפטור ממס נגרע מסל הפטור על הקצבה, במקדם 1.35. לכן את ההחלטה איך למסות אותו מקבלים יחד עם הפיצויים ועם קיבוע הזכויות.
כן, זה המחשבון. בחרו "עובדי הוראה": מגיל 55 הפיצוי מלא, בלי סולם האחוזים של עובדי מדינה, והמדרגות זהות (8 או 6 ימי שכר על כל 30 ימי יתרה, לפי שיעור הניצול). מי שפורש ב-1 בספטמבר ומלאו לו 55 עד 31 בדצמבר של אותה שנה זכאי, ולכן הזינו במקרה כזה גיל 55. פרישה רפואית מזכה בכל גיל.
רק אם ההסכם הקיבוצי, צו הרחבה או החוזה האישי שלכם קובעים זאת. חוק דמי מחלה לא כולל פדיון: הימים משמשים לתשלום בזמן מחלה, נצברים עד 90 יום אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ולא עוברים למעסיק אחר. אם יש לכם סעיף פדיון, המחשבון יכול לתת סדר גודל רק אם הנוסחה בהסכם שלכם דומה לזו של המגזר הציבורי.
בחוק אין מגבלה על מספר ימי מחלה רצופים. המגבלה היא היתרה שצברתם: לפי חוק דמי מחלה יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, עד 90 יום, ובשירות המדינה 2.5 ימים לחודש בלי תקרה. לפי החוק היום הראשון לא משולם, השני והשלישי במחצית, ומהרביעי במלואם. יש חריג: היעדרות לטיפול או לבדיקה תקופתיים בגלל מחלה ממארת או דיאליזה משולמת מהיום הראשון, עם אישור רפואי. הסכמים קיבוציים יכולים לקבוע תנאים טובים יותר. לקראת פרישה זה חשוב: כל יום מחלה מעלה את שיעור הניצול, ויום ששולם בחצי משכורת נספר בשירות המדינה כחצי יום.
כסדר גודל, לרוב כן: הנוסחה של 8 או 6 ימי שכר על כל 30 ימי יתרה וחלוקה ב-25 משותפת להרבה הסדרים. אבל בחלק מהמוסדות להשכלה גבוהה מדרגת 8 הימים חלה רק על ניצול נמוך מ-35% (ולא 36%), ותנאי הזכאות שונים. באוניברסיטה העברית, למשל, הזכאות לסגל האקדמי היא מגיל 55 או בפרישה מטעמי בריאות. אם שיעור הניצול שלכם בין 35% ל-36%, המדרגה אצלכם עשויה להיות 6 ולא 8. בחברות ממשלתיות, בתאגידים ובקופות החולים בקשו ממשאבי אנוש את הנוסחה בכתב.
המחשבון עונה על שאלה אחת. איך כל ההחלטות מתחברות לתוכנית אחת מוסבר בעמוד תכנון פרישה, וכך נראית העבודה עם מתכנן פרישה.
המחשבון מספק אומדן כללי ולהמחשה בלבד, על בסיס הנתונים שהוזנו והנחות מפושטות. הוא אינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ מס, ייעוץ השקעות, ייעוץ משפטי, הצעה או התחייבות, ואינו תחליף לבדיקה פרטנית של הנתונים האישיים שלכם.
התוצאות תלויות בהנחות שהוזנו (תשואה, אינפלציה, תקופה ועוד). תשואות עבר אינן מעידות על תשואות עתידיות, ואין באמור הבטחת תשואה או תוצאה. הסכומים מוצגים ברוטו אלא אם צוין אחרת, והתקרות והכללים מתעדכנים מדי שנה.
הזכאות לפדיון ימי מחלה, שיעורי הפיצוי, רכיבי השכר הנכללים ואופן החישוב משתנים ממעסיק למעסיק ונקבעים אך ורק לפי ההסכם הקיבוצי, חוקת העבודה או חוזה ההעסקה החלים עליכם, כפי שיחושבו על ידי המעסיק בפועל. ייתכנו הבדלים מהותיים בין תוצאת המחשבון לסכום שישולם. מעסיקים פרטיים אינם מחויבים בפדיון ימי מחלה אלא אם נקבע בהסכם. הסכומים ברוטו, לפני מס.
השימוש במחשבון ובתוצאותיו הוא באחריות המשתמש בלבד, ולא תהיה למפעיל האתר אחריות לנזק או הפסד הנובעים מהסתמכות עליו. לפני קבלת החלטה יש לאמת את הנתונים מול הגופים המוסמכים או בבדיקה מקצועית. השירותים באתר ניתנים במסגרת רישיון שיווק פנסיוני.
