פרישה למורים ולעובדי משרד החינוך 2026: תקציבית או צוברת, פרישה מוקדמת, מענקים וימי מחלה
מורים וגננות בפרישה 2026: מי בפנסיה תקציבית ומי בצוברת, פרישה מוקדמת ממשרד החינוך ומבעלויות, מענקים, ימי מחלה וקרן השתלמות.
לקריאה
נועם ששון5 במאי 202617 דקות קריאהפדיון ימי מחלה הוא פיצוי כספי שמקבלים ביציאה לפנסיה על ימי מחלה שנצברו לאורך שנות העבודה ולא נוצלו. הוא לא קיים בכל מקום עבודה, אבל בשירות המדינה, ברשויות המקומיות, במערכת החינוך ובבריאות הוא רכיב שמגיע לעיתים לחצי שנה של משכורת. יום מחלה אחד בשנה האחרונה, או חודש אחד במועד הפרישה, יכולים לשנות את הסכום באלפי שקלים ולעיתים בעשרות אלפים. המדריך מתמקד בהסדר של שירות המדינה, שהוא הבסיס לרוב ההסדרים הציבוריים, ומצביע על ההבדלים אצל עובדי הרשויות המקומיות ועובדי ההוראה. המדריך מבוסס על לשון התקשי"ר (סעיף 33.27), חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, תקנון שירות עובדי הוראה וחוזר מס הכנסה 2/2022, עם חמש דוגמאות מחושבות. מחשבון פדיון ימי המחלה באתר עושה את החישוב על המספרים שלכם.
בקצרה
כן, אבל רק כשיש הסדר שקובע את זה, ורק בסיום השירות. חוק דמי מחלה לא מזכה בפדיון. הזכות נקבעת בהסכמים קיבוציים ובתקנונים: בשירות המדינה, ברשויות המקומיות, אצל עובדי הוראה, במוסדות להשכלה גבוהה ובגופים ציבוריים נוספים. גם מעסיק פרטי משלם פדיון אם התחייב לכך בהסכם או בחוזה.
כמה זה שווה תלוי בשלושה נתונים: כמה ימים נשארו לכם, איזה חלק מהימים שנצברו ניצלתם, ובאיזה גיל אתם מסיימים. את החשבון על המספרים שלכם עושה מחשבון פדיון ימי מחלה.
חוק דמי מחלה אינו מקנה זכות כללית לפדיון ימי מחלה. הזכות קבועה בהסכמים קיבוציים ובתקנונים של המגזר הציבורי, ולכן הכללים משתנים בין הסדר להסדר. מעסיק פרטי אינו חייב בפדיון אלא אם התחייב לכך בהסכם.
| מגזר | מתי קמה הזכאות | הערות |
|---|---|---|
| שירות המדינה, פנסיה צוברת | סיום שירות מגיל 50, אחרי 10 שנות שירות רצופות | גם בהתפטרות, לא רק בפרישה לגמלאות. פטירה אחרי 3 שנים, פסילה רפואית אחרי 5. חל על הדירוגים שההסכם הקיבוצי חל עליהם (דירוגי ההסתדרות וההסתדרות הרפואית, וחוזים מיוחדים מ-1.7.2016) |
| שירות המדינה, פנסיה תקציבית | פרישה לקצבה מגיל 50, או הקפאת זכויות מגיל 50 אחרי 10 שנים | פרישה רפואית ופטירה מזכות בכל גיל |
| רשויות מקומיות | לפי חוקת העבודה: פרישה לקצבה מגיל 55, או פרישה רפואית; לפי ההסכם הקיבוצי מ-12.1.2011 (חוזר הממונה על השכר 2011-1-18): סיום שירות מגיל 50 אחרי 10 שנים, עם סולם האחוזים | הזכאות תלויה בהסדר שחל עליכם לפי הסכם ההעסקה וסוג הפנסיה. בקשו ממשאבי אנוש לזהות אותו בכתב |
| עובדי הוראה | פרישה לגמלאות מגיל 55 ומעלה, פרישה רפואית בכל גיל, או פטירה אחרי 3 שנות שירות | מי שמגיע ל-55 עד 31 בדצמבר ופורש ב-1 בספטמבר הסמוך זכאי. אין סולם אחוזי גיל ואין תקרה |
| מעסיק פרטי | רק אם נקבע בהסכם קיבוצי או בחוזה | בדקו את ההסכם שלכם לפני שאתם סופרים על זה |
זה החלק שרוב הפורשים לא מכירים. בשירות המדינה ובמי שחל עליו הסכם 2011, הפיצוי המלא שמחשבים לפי המדרגות מוכפל באחוז שתלוי בגיל במועד סיום השירות:
| גיל בסיום השירות | אחוז מהפיצוי |
|---|---|
| מ-50 עד לפני 51 | 30% |
| מ-51 עד לפני 52 | 40% |
| מ-52 עד לפני 53 | 50% |
| מ-53 עד לפני 54 | 60% |
| מ-54 עד לפני 55 | 70% |
| מ-55 עד לפני 56 | 80% |
| מ-56 עד לפני 57 | 90% |
| 57 ומעלה | 100% |
שני חריגים: בפרישה רפואית או בפטירה משלמים 100% בלי קשר לגיל (בפנסיה צוברת בתנאי ותק: 3 שנים בפטירה, 5 שנים בפסילה רפואית), ובפנסיה תקציבית מי שנולד לפני 1.1.1966 מקבל 100% כבר מגיל 55. המשמעות המעשית: מי שעומד לפרוש בגיל 56 ו-10 חודשים מקבל 90%. שני חודשים נוספים מעלים אותו ל-100%. על פיצוי של 70,000 ₪ זה הפרש של 7,000 ₪.
הנוסחה במשפט אחד: יתרת ימי המחלה חלקי 30, כפול 8 או 6 לפי שיעור הניצול, חלקי 25, כפול המשכורת הקובעת, כפול אחוז הגיל. בהסדרים האלה אין תקרה לחודשי הפיצוי (להבדיל מתקרת הפטור ממס, שנדון בה בהמשך).
דוגמה 1: הדוגמה של התקשי"ר, עם משכורת להמחשה
עובדת מדינה עם 25 שנות שירות במשרה מלאה (הנתונים והגיל מהדוגמה שבתקשי"ר, המשכורת נוספה להמחשה): 750 ימי מחלה נצברו. נותרו לה 525, כלומר ניצלה 225, שיעור ניצול 30%. מדרגת 8 ימים. ימי פיצוי: 525 חלקי 30 כפול 8 = 140 ימי שכר, שהם 140 חלקי 25 = 5.6 משכורות. היא פורשת בגיל 54 וחצי, ולכן 70%: 3.92 משכורות. במשכורת קובעת של 12,000 ₪, כ-47,000 ₪ ברוטו. אילו חיכתה לגיל 57, אותם 5.6 משכורות היו שווים כ-67,000 ₪ (המחשה של מקדם הגיל בלבד, בהנחה שהצבירה, הניצול והשכר לא משתנים בינתיים).
דוגמה 2: פורש בגיל 62 אחרי 30 שנה
30 שנות עבודה במשרה מלאה = 900 ימים. בתלוש נותרו 600, כלומר נוצלו 300, שיעור ניצול 33.3%. מדרגת 8. ימי פיצוי: 600 חלקי 30 כפול 8 = 160, חלקי 25 = 6.4 משכורות. גיל 62, לכן 100%. במשכורת קובעת של 11,000 ₪: 70,400 ₪ ברוטו. את המספר הזה נמשיך לדוגמה 5.
דוגמה 3: יום המחלה שעלה חודש וחצי משכורת
אותו פורש, 900 ימים נצברו. אם ניצל 323 ימים, שיעור הניצול 35.9% והוא במדרגת 8: 577 ימי יתרה נותנים 153.9 ימי שכר, 6.15 משכורות. אם ניצל 324 ימים, יום אחד יותר, שיעור הניצול 36.0% והוא במדרגת 6: 576 ימים נותנים 115.2 ימי שכר, 4.6 משכורות. יום מחלה אחד עלה חודש וחצי משכורת, כ-17,000 ₪ בשכר של 11,000. הסף השני, 65%, חד עוד יותר: מי שעובר אותו מאבד את הכל. ההשוואה מניחה אותה מכסה כוללת של 900 ימים; בפועל גם הצבירה ממשיכה בשנה האחרונה, ולכן המרחק מהסף זז. בשנה האחרונה לפני הפרישה שווה לדעת בדיוק איפה אתם עומדים ולוודא שכל היעדרות נרשמה נכון.
דוגמה 4: משרה חלקית ושנים בלי רישום
עובדת רשות מקומית, בת 58 (100%), 28 שנה, מהן 10 שנים בעבודה בחלק מימי השבוע. לפי מאזן הצבירה המאושר של הרשות נצברו לה 720 ימים, לא 840 כמו במשרה מלאה, כי בעשר השנים החלקיות הצבירה הייתה חלקית. נותרו לה 480, כלומר ניצלה 240, שיעור הניצול 33.3% והיא במדרגת 8: 128 ימי שכר, 5.12 משכורות לפי משכורתה החודשית האחרונה. מי שחישב לפי 840 ימים היה מקבל ניצול של 42.9%, מדרגת 6 ו-3.84 משכורות בלבד, וטועה. שימו לב: מי שעובד חמישה ימים קצרים צובר בדרך כלל את המכסה המלאה, וההפחתה נעשית דרך המשכורת החלקית. לכן הנתון הראשון לבקש הוא מאזן הצבירה של המעסיק, לא חישוב עצמי. ועוד כלל חשוב: אם חסר רישום היעדרויות לשנים מסוימות, המעסיק מחשב להן ניצול לפי הממוצע של השנים המתועדות (חוקת העבודה סעיף 53, ובשירות המדינה תקשי"ר 33.278). שנה אחרונה עם מחלה ממושכת עשויה להעלות את ממוצע הניצול המיוחס לשנים החסרות, ולכן כדאי לוודא שכרטיס ההיעדרויות שלם. בשירות המדינה אפשר לבקש מנציבות שירות המדינה, בכפוף לאישורה, להוציא שנת מחלה חריגה מהממוצע (טופס 2835/1); ברשות מקומית, בקשו את זה מהרשות בכתב.
דוגמה 5: המס. פטור או חייב עם פריסה
פורש בן 67, גבר, 30 שנות עבודה, משכורת אחרונה 11,000 ₪, פדיון של 70,400 ₪ כמו בדוגמה 2, פרישה בסוף 2026, קצבה של 12,000 ₪ בחודש שמתחילה מיד, ופיצויים שנשארו בקופה לקצבה. בחרנו בגיל 67 בכוונה: הפטור על הקצבה לפי סעיף 9א מתחיל רק ב"גיל הזכאות", כלומר גיל הפרישה (67 לגבר, לאישה לפי שנת הלידה) או תחילת הקצבה, לפי המאוחר. מי שפורש לפני כן משלם על הקצבה מס רגיל, בניכוי נקודות הזיכוי, עד גיל הזכאות (למעט חריגים, כמו פרישה בשל נכות של 75% ומעלה), וגם ההשפעה של המענק הפטור על הפטור מתחילה רק אז. רשות המסים מגדירה פדיון ימי מחלה כחלק ממענק הפרישה, ולכן יש לו שתי דרכים עיקריות, ואפשר גם לשלב ביניהן: חלק פטור וחלק חייב.
פטור: תקרת הפטור למענק היא הנמוך מבין המשכורת האחרונה כפול 150% כפול שנות העבודה (11,000 כפול 1.5 כפול 30 = 495,000 ₪) לבין 13,750 ₪ לשנת עבודה (412,500 ₪ על 30 שנה), כלומר כאן 412,500 ₪, והפדיון בתוכה, אז אפשר לקבל אותו נטו. אבל מענק פטור נגרע מסל הפטור על הקצבה במקדם 1.35, בכפוף לכללי הקיזוז (מענקים על עד 32 שנות עבודה שלפני גיל הזכאות, בהצמדה, ולמעט החריגים שבמדריך קיבוע הזכויות): 95,040 ₪ פחות בסל, כלומר 528 ₪ פחות פטור בכל חודש, לכל החיים. משנת 2028 שיעור הפטור הוא 67%, הקצבה החייבת (12,000 פחות 6,318) יושבת במדרגת 10%, ולכן זה כ-53 ₪ מס נוסף בחודש, ועל פני 20 שנה כ-12,700 ₪ (בהנחה שהקצבה, המדרגות והתקרה לא משתנים, ובלי הכנסות אחרות).
חייב עם פריסה: 30 שנות עבודה מאפשרות לבקש מפקיד השומה פריסה קדימה של שש שנים (שנה על כל ארבע שנות עבודה, עד שש). הוא פורש בסוף 2026, ולכן הפריסה היא לשנים 2027 עד 2032, שבהן יש לו קצבה בלבד. 70,400 חלקי 6 = 11,733 ₪ לשנה, שמתווספים להכנסה החייבת מהקצבה. ב-2027 שיעור הפטור הוא 62.5% והקצבה החייבת כ-73,000 ₪ בשנה, כך שהתוספת ממוסה ברובה ב-10% ומעט ב-14%: כ-1,200 ₪. מ-2028 הפטור 67%, הקצבה החייבת כ-68,000 ₪, וכל התוספת במדרגת 10%: כ-1,170 ₪ לשנה. כ-7,100 ₪ בסך הכל על פני שש השנים, והפטור על הקצבה נשאר שלם. בלי פריסה, כל הסכום בשנת הפרישה על גבי 12 משכורות (132,000 ₪ ועוד 70,400 ₪), הכל במדרגת 20%: כ-14,100 ₪.
במקרה הזה החייב עם פריסה (כ-7,100 ₪) זול יותר מהפטור (כ-12,700 ₪ לאורך 20 שנה), אבל זו המחשה בהנחות קבועות, לא תחזית: התוצאה תלויה בכמה שנים תשולם הקצבה, בגובהה, בהכנסות אחרות, בנקודות הזיכוי ובערך הכסף לאורך זמן. זה לא תמיד כך: למי שאין לו קצבה מזכה משמעותית, הפטור לרוב עדיף. הנקודה היא שזו החלטה, והיא נעשית בטופס 161 מול המעסיק, לפני קיבוע הזכויות. על קיבוע זכויות ועל פריסת מס יש מדריכים נפרדים.
במגזר הציבורי יש כמה הסדרים שונים. רובם נשענים על הסדר משנת 1980 בין הממשלה, השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות, הסוכנות היהודית והמוסדות להשכלה גבוהה לבין ההסתדרות. הוא קבע את מדרגות הניצול (36% ו-65%) ואת חישוב יום השכר כחלק ה-25 של המשכורת; שיעורי הפיצוי הועלו מאז ל-8 ו-6 ימים. ב-1981 אימצו המוסדות להשכלה גבוהה וארגוני הסגל האקדמי הסדר דומה גם לסגל האקדמי.
מאז כל מעסיק עדכן את התנאים בדרכו. לכן שני עובדים עם אותה יתרה יכולים לקבל סכומים שונים, לפי המעסיק, סוג הפנסיה והגיל.
| סוג המעסיק | מה קובע | מה לבדוק |
|---|---|---|
| משרדי ממשלה ובתי חולים ממשלתיים (עובדי מדינה) | תקשי"ר סעיף 33.27, ובפנסיה צוברת ההסכמים הקיבוציים מ-2011 | סוג הפנסיה, הדירוג שלכם, והגיל המדויק בסיום השירות |
| רשויות מקומיות | חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, או ההסכם הקיבוצי מ-12.1.2011 | איזה מהשניים חל עליכם: פרישה לקצבה מגיל 55, או סיום שירות מגיל 50 עם סולם האחוזים |
| עובדי הוראה | תקנון שירות עובדי הוראה | פרישה מגיל 55, וכלל 1 בספטמבר (פירוט בהמשך) |
| מוסדות להשכלה גבוהה | ההסכמים של כל מוסד | הסף המדויק: באוניברסיטה העברית (סגל אקדמי) ובאוניברסיטת תל אביב (סגל מנהלי) מדרגת 8 הימים חלה על ניצול נמוך מ-35%, לא 36%. באוניברסיטה העברית הזכאות מגיל 55 או בפרישה מטעמי בריאות |
| חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים, קופות חולים וגופים ציבוריים אחרים | ההסכם הקיבוצי של הגוף | האם יש פדיון בכלל, מאיזה גיל, ומה הנוסחה |
הדרך המהירה לדעת: בקשו ממשאבי אנוש בכתב שלושה דברים. את שם ההסכם או סעיף התקנון שלפיו יחושב הפדיון, את מאזן הצבירה והניצול לכל שנות העבודה, ואת הנוסחה. עם שלושתם אפשר לבדוק את החישוב בעצמכם.
המחשבון באתר בנוי לפי כללי שירות המדינה, הרשויות המקומיות ועובדי ההוראה. אם אצלכם הסף הוא 35% ושיעור הניצול שלכם בין 35% ל-36%, המדרגה אצלכם היא 6 ימים ולא 8.
ובאוניברסיטה העברית גם ניצול של 65% בדיוק כבר לא מזכה בפיצוי, בעוד שבשירות המדינה הוא עדיין במדרגת 6 הימים.
אצל עובדי הוראה הכלל פשוט יותר. הזכאות קמה בפרישה לגמלאות מגיל 55, בפרישה רפואית בכל גיל, או בפטירה אחרי 3 שנות שירות. אין סולם אחוזים לפי גיל: מגיל 55 הפיצוי מלא.
מי שפורש ב-1 בספטמבר ומלאו לו 55 עד 31 בדצמבר של אותה שנה, זכאי גם הוא. מדרגות הניצול זהות: פחות מ-36%, 8 ימי שכר על כל 30 ימי יתרה; 36% עד 65%, 6 ימים; מעל 65%, אין פיצוי. ימי הפיצוי חלקי 25 נותנים מספר משכורות.
מורים בחטיבה העליונה מועסקים לעיתים קרובות על ידי בעלות (רשת או רשות מקומית) ולא ישירות על ידי משרד החינוך. אם זה המצב שלכם, בקשו מהבעלות לאשר בכתב איזה הסדר חל עליכם.
לחישוב, בחרו "עובדי הוראה" במחשבון פדיון ימי מחלה. את התמונה המלאה של פרישת מורים, כולל פנסיה תקציבית, פרישה מוקדמת והמענקים, ריכזתי במדריך פרישה למורים ולעובדי משרד החינוך.
בחוק, ימי מחלה נועדו לתשלום בזמן היעדרות בגלל מחלה. חוק דמי מחלה קובע צבירה של יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, עד 90 יום, אצל אותו מעסיק. מי שלא עבד חודש מלא צובר באופן יחסי לפי ימי העבודה. בחוק אין הוראה על תשלום ימים שלא נוצלו בסיום העבודה.
המשמעות: מי שמסיים לעבוד אצל מעסיק פרטי, בפרישה, בהתפטרות או בפיטורים, לא מקבל כסף על היתרה, אלא אם מקור אחר מחייב את המעסיק. היתרה גם לא עוברת איתכם לעבודה הבאה, כי לפי החוק הצבירה היא "אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה". (אם רק המעסיק מתחלף ואתם ממשיכים באותו מקום עבודה, למשל בהעברת בעלות, הצבירה נשמרת.)
מה יכול לחייב פדיון: הסכם קיבוצי במקום העבודה, צו הרחבה בענף, או חוזה העבודה האישי. בדקו את החוזה ואת הנספחים שלו, ושאלו את הוועד או את משאבי אנוש אם יש סעיף כזה.
ומה שהחוק כן נותן: מעסיק לא רשאי לפטר עובד שנעדר בגלל מחלה בזמן שעומדים לזכותו ימי מחלה צבורים, עד תקופת הזכאות המקסימלית. יש חריגים, למשל הודעה מוקדמת שניתנה לפני ההיעדרות, מקום עבודה שהפסיק לפעול לצמיתות, או מעסיק שהוכרז פושט רגל או שניתן לו צו פירוק (סעיף 4א לחוק).
ואם המעסיק שלכם כן משלם פדיון לפי הסכם, לצורכי מס הוא חלק ממענק הפרישה, בדיוק כמו במגזר הציבורי: נכנס לתקרת הפטור יחד עם הפיצויים וניתן לפריסה. הפירוט בפרק המס בהמשך.
בטופס 161 החדש רשות המסים מגדירה מענק פרישה כ"כל תשלום אגב הפרישה לרבות פדיון ימי מחלה, מענק הסתגלות, מענק שנים עודפות ופיצוי בגין אי הודעה מוקדמת וכן השלמת חבות פיצויים", ומוציאה מההגדרה רק פדיון חופשה ותשלום על אי תחרות. מההגדרה הזו נובעות שלוש תוצאות:
הכלל שלי: שנה לפני הפרישה מבקשים את כרטיס ההיעדרויות ומחשבים את האחוז. את ההחלטה על המס מקבלים יחד עם הפיצויים ולפני קיבוע הזכויות, אף פעם לא בנפרד.
הזכות קבועה בהסכמים הקיבוציים ובתקנונים של המגזר הציבורי, לא בחוק דמי מחלה. בשירות המדינה, ובמי שחל עליו הסכם 2011 ברשויות המקומיות, היא מתחילה מגיל 50 (בפנסיה צוברת: אחרי 10 שנות שירות רצופות), באחוז לפי הגיל: 30% בגיל 50 ועד 100% מגיל 57. עובדי הוראה: מגיל 55. בפרישה רפואית או בפטירה: 100% בכל גיל. מעסיק פרטי חייב בפדיון רק אם התחייב לכך בהסכם.
בשירות המדינה, אם שירתתם 10 שנים רצופות, כן: 60% מהפיצוי. ברשויות המקומיות לפי הסכם 2011, בדרך כלל כן. עובדי הוראה, לא, אלא אם הפרישה רפואית. במגזר הפרטי, בפנסיה צוברת בלי הסכם קיבוצי או חוזה שקובע פדיון, אין זכות בחוק לפדיון ימי מחלה בשום גיל.
בתלוש השכר, בדרך כלל בשדה "יתרת מחלה". אבל היתרה לבד לא מספיקה: צריך גם את סך הימים שנצברו, כדי לחשב את שיעור הניצול.
לחודשי הפיצוי, לא: בתקשי"ר ובחוקת העבודה אין מגבלת חודשים, והסכום נגזר מהיתרה, מהמדרגה ומאחוז הגיל. תקרה יש רק לפטור ממס, 13,750 ₪ לכל שנת עבודה, וזה עניין נפרד.
בדרך כלל לא. הוא משולם כסכום חד פעמי. את המס עליו אפשר לפרוס, או לנצל עליו את פטור המענק. אפשרות שלישית וצרה: כחלק ממענק הפרישה אפשר לייעד אותו לרצף קצבה, אם המעסיק מפקיד אותו לקופת גמל לקצבה ובמסגרת התקרה שבטופס 161. במגזר הציבורי זה נדיר, ודורש תיאום עם המעסיק לפני התשלום.
לא באופן אוטומטי. הוא חלק ממענק הפרישה, ולכן חל עליו אותו פטור שחל על הפיצויים, עד התקרה. מעבר לתקרה, או אם בחרתם שלא לנצל את הפטור, הוא חייב במס וניתן לפריסה.
בשירות המדינה, בפנסיה צוברת, לא: סיום שירות אחרי 10 שנים מגיל 50 מזכה, גם בהתפטרות. בגיל 56 תקבלו 90%. בפנסיה תקציבית הכללים שונים, וצריך הקפאת זכויות או אישור ועדת פיצויים.
הפיצוי המלא (100%) משולם לשאירים. בשירות המדינה בפנסיה צוברת וברשויות המקומיות התנאי הוא 3 שנות שירות רצופות לפחות; בפנסיה תקציבית התנאי הוא שהפטירה מזכה את השאירים בקצבת שאירים, ואז הפיצוי משולם לבן הזוג; אם יש גם יתומים, בן הזוג מקבל מחצית והיתרה מתחלקת בין היתומים בחלקים שווים. עובדי הוראה: אחרי 3 שנות שירות.
לא. הוא נותן סדר גודל לפי הכללים הכתובים. הסכום הסופי נקבע על ידי המעסיק לפי הרישום שלו וההסכם שחל עליכם. למחשבון פדיון ימי המחלה.
כן, אם חל עליכם הסדר שקובע פדיון, ורק בסיום השירות. בשירות המדינה, ברשויות המקומיות, אצל עובדי הוראה ובגופים ציבוריים רבים יש הסדר כזה. חוק דמי מחלה עצמו לא מזכה בפדיון, ולכן במגזר הפרטי הפדיון קיים רק אם נקבע בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה.
רק אם ההסכם הקיבוצי, צו הרחבה או החוזה האישי שלכם קובעים זאת. לפי חוק דמי מחלה צוברים יום וחצי לכל חודש עבודה מלא, עד 90 יום, והימים משמשים לתשלום בזמן מחלה. בסיום העבודה, בלי סעיף מפורש, היתרה לא משולמת.
במגזר הפרטי הם לא עוברים: הצבירה לפי החוק היא אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ומי שמתחיל אצל מעסיק אחר במקום עבודה אחר מתחיל מאפס. בשירות המדינה אפשר לצרף ימי מחלה משירות הקבע בצה"ל, במשטרה או בשב"ס, אם התקופה הוכרה לגמלאות, מי שקיבל מענק שחרור החזיר אותו, ויש אישור רשמי על היתרה. ברשויות מקומיות, לפני מעבר בין רשויות, בקשו מהרשות הקולטת אישור בכתב אם הימים שצברתם יוכרו לניצול וגם לפדיון.
המעסיק שממנו אתם פורשים, כחלק מגמר החשבון. קרן הפנסיה וביטוח לאומי לא משלמים אותו. התשלום לא תמיד מגיע בחודש הפרישה, ומועד התשלום קובע באיזו שנת מס הוא נרשם. לכן שווה לברר את מועד התשלום מראש, לפני שמחליטים על פטור או פריסה.
הנוסחה דומה: 8 או 6 ימי שכר על כל 30 ימי יתרה, ויום שכר הוא חלק ה-25 של המשכורת. אבל בחלק מהמוסדות מדרגת 8 הימים חלה רק על ניצול נמוך מ-35%, ולא מ-36%. באוניברסיטה העברית, לסגל האקדמי, הזכאות היא מגיל 55 או בפרישה מטעמי בריאות. בקשו ממשאבי אנוש את הנוסחה המדויקת שחלה עליכם.
במחשבון פדיון ימי מחלה, בבחירה "עובדי הוראה": מגיל 55 הפיצוי מלא, בלי סולם גיל. את שאר ההחלטות בפרישה של מורה, מהפנסיה ועד המענקים, תמצאו במדריך פרישה למורים.
עומדים לפני פרישה עם יתרת ימי מחלה גדולה? נבדוק יחד את האחוז, את העיתוי ואת המס, לפני שחותמים על משהו.
לשיחת היכרות ללא עלותהמידע במאמר הוא כללי ולהמחשה בלבד, מבוסס על התקשי"ר, חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, תקנון שירות עובדי הוראה ופרסומי רשות המסים נכון לספטמבר 2026, ואינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני או תחליף לבדיקה מול המעסיק. הזכאות והסכום נקבעים על ידי המעסיק לפי ההסכם החל עליכם. נועם ששון - מתכנן פרישה וסוכן ביטוח פנסיוני מורשה, רישיון L-00132363.
המדריך הזה הוא חלק אחד מהתמונה. איך מחברים את המס, הקצבה, המענקים וביטוח לאומי לתוכנית אחת, מוסבר בעמוד תכנון פרישה. ואם רוצים לעבור את זה עם מישהו לצדכם, כך נראית העבודה עם מתכנן פרישה.
מורים וגננות בפרישה 2026: מי בפנסיה תקציבית ומי בצוברת, פרישה מוקדמת ממשרד החינוך ומבעלויות, מענקים, ימי מחלה וקרן השתלמות.
לקריאהקצבת זקנה 2026: 1,838 ₪ ליחיד, 2,757 ₪ עם ותק מלא. מתי מקבלים, כמה מותר להרוויח עד גיל 70, האם יש מס, השלמת הכנסה ואיך מגישים תביעה.
לקריאההורדה שלישית ברציפות ורביעית מתחילת 2026: בנק ישראל החליט ב-1.9.2026 להוריד את הריבית ל-3.25% (בתוקף מ-3.9.2026), הרמה הנמוכה מאז סוף 2022. מה המשמעות לפיקדונות, לקצבה שעומדים להפעיל, למשכנתא שרציתם לסגור בהיוון, ולמה זה רגע טוב לבדוק את תיקון 190.
לקריאה