נועם ששון9 ביוני 202612 דקות קריאה"תיקון 190" הוא לא מוצר. זה סעיף בפקודת מס הכנסה (תיקון משנת 2012 לסעיף 9א) שיצר שני דברים: "קצבה מוכרת", שפטורה ממס לחלוטין מגיל 60, ומסלול משיכה הונית עם 15% מס על הרווח הנומינלי במקום 25% על הרווח הריאלי. רוב מה שמשווקים סביבו נכון, אבל שני דברים חשובים נשמטים כמעט תמיד: ב-15% על רווח נומינלי לא תמיד משלמים פחות מ-25% על רווח ריאלי, והרובד הראשון של כל הפקדה בכלל לא נהנה מההטבה. המדריך מסביר את שני המסלולים, קופת גמל לפי תיקון 190 וקופת גמל להשקעה, עם לשון החוק, המספרים של 2026 ושתי דוגמאות מחושבות.
בקצרה
סעיף 9א לפקודה מגדיר "קצבה מוכרת" כ"חלק מקצבה המשולמת על ידי קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, הנובע מתשלומים פטורים". ו"תשלומים פטורים" הם, בין השאר, "סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל לקצבה, בלא תשלום מקביל מטעם מעביד, ושהיחיד אינו זכאי בשלהם לזיכוי לפי סעיף 45א או לניכוי לפי סעיף 47", וגם "סכומים ששילם יחיד בעד עצמו לקופת גמל להשקעה". כלומר: כסף שנכנס לקופת גמל בלי הטבת מס בכניסה, ולכן המדינה לא ממסה אותו ביציאה כקצבה. סעיף 9א(ב1): "הקצבה המוכרת שמקבל אחד מאלה פטורה ממס: (1) יחיד שמלאו לו 60 שנים" (ולפי 9א(ב1)(2), יחד עם פסקה (2) להגדרת "גיל פרישה", גם לפני 60: מי שפרש פרישה מוקדמת בשל נכות יציבה בדרגה של 75% או יותר). בלי תקרה, בלי תנאי של קצבה מזערית, ובלי קשר לסל הפטור של 161ד. חוזר מס הכנסה 2/2013 מדגיש: "הפטור הניתן לקצבה מוכרת הינו נוסף לפטור הניתן לחלק מקצבה מזכה. יחיד יכול ליהנות משני הפטורים".
קצבה מוכרת יכולה להיווצר גם בקרן פנסיה רגילה (הפקדות מעביד או עובד מעל התקרות, פיצויים שמוסו בהפקדה), אבל שני המקורות הגדולים שלה הם הפקדה עצמאית לקופת גמל לקצבה בלי הטבה ("לפי תיקון 190") והפקדה לקופת גמל להשקעה.
| קופת גמל לפי תיקון 190 | קופת גמל להשקעה | |
|---|---|---|
| מה זה | הפקדה עצמאית לקופת גמל לקצבה (לחיסכון), בלי הטבת מס בכניסה | קופה ייעודית מ-2016 "לתשלום סכום הון לעמית עצמאי או למוטביו" |
| תקרת הפקדה | אין תקרה שנתית. הרובד הראשון (38,412 ₪ לשנת הפקדה ב-2026) נחשב קצבה מזכה. מעל סף פנימי שהקופה קובעת (בדרך כלל מיליוני שקלים) הקופה דורשת אישור מפקיד השומה למשיכה | 83,641 ₪ לאדם בשנה (2026), בכל הקופות יחד, מתעדכן במדד |
| משיכה הונית | רק מגיל 60 ועם קצבה מזערית של 5,306 ₪; 15% על הרווח הנומינלי. משיכה אחרת: לפחות 35% על כל הסכום (35% או המס השולי, הגבוה מביניהם) | בכל עת, תוך ימים; 25% על הרווח הריאלי |
| קצבה מגיל 60 | החלק המוכר פטור לחלוטין, בהעברה לקופה משלמת קצבה; הרובד הראשון ממוסה כקצבה מזכה | פטורה לחלוטין, בהעברה לקופה משלמת קצבה |
| פטירה | לפני 75: ליורשים בלי מס. אחרי 75 בלי שהחלה קצבה: נחשב היוון, 15% על הרווח, או קצבה פטורה למוטב | 25% על הרווח הריאלי במשיכה בידי המוטב |
| הטבת מס בהפקדה | אין (וזו הנקודה: בגלל זה הקצבה פטורה) | אין |
הגיל, 60, הוא גיל הפרישה המוקדמת לפי חוק גיל פרישה, שממנו תקנוני הקופות מתירים להתחיל קצבה מקופת גמל לקצבה, והוא גם גיל הפטור על קצבה מוכרת לפי 9א(ב1). תנאי הקצבה המזערית מגיע מחוק הפיקוח על קופות גמל, סעיף 23: היוון מותר "ובלבד שסכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי", וכשיש לעמית "פנסיה תקציבית או קצבה מקופה אחרת, יובא בחשבון גם סכום הקצבה". הקצבה המזערית ב-2026: 5,306 ₪ בחודש. שלושה דברים שצריך לדעת עליה:
ההגדרה של תשלומים פטורים מוציאה סכומים "שהיחיד אינו זכאי בשלהם לזיכוי לפי סעיף 45א או לניכוי לפי סעיף 47". רשות המסים רואה את החלק מההפקדה שבגינו אפשר היה לקבל הטבה, בין אם נוצלה ובין אם לא, כתשלום לא פטור. ב-2026 הסכום הזה הוא 38,412 ₪ לשנת מס (16.5% מתקרת ההכנסה להטבות המס לעצמאי, 19,400 ₪ בחודש או 232,800 ₪ בשנה). המשמעות: מתוך הפקדה של 500,000 ₪ בשנה אחת, 38,412 הם קצבה מזכה, שבמשיכה הונית ממוסה במס שולי על כל הסכום ולא ב-15% על הרווח. מי שכבר מפקיד לקרן פנסיה מעל 38,412 ₪ באותה שנת מס "ממלא" את הרובד הראשון שם, וההפקדה ל-190 יכולה להיות כולה מוכרת, אבל הקופה מסווגת כך רק אם מציגים לה אישור הפקדות מהקרן לאותה שנה. בלי האישור, ברירת המחדל היא שהרובד הראשון נלקח מההפקדה ל-190.
סעיף 9א(ה)(3): "על סכום שהתקבל עקב היוון קצבה מוכרת, אשר אינו פטור ממס לפי פסקה (1), יוטל מס רק בשל מרכיב הרווח היחסי, בשיעור של 15%". נומינלי, בלי הצמדה. במסלול הרגיל (קופת גמל להשקעה, פיקדונות צמודי מדד, ניירות ערך) המס הוא 25% על הרווח הריאלי, אחרי ניכוי האינפלציה. איפה נקודת האיזון? 15% מהנומינלי שווים ל-25% מהריאלי כשהרווח הריאלי הוא 60% מהנומינלי. כלומר 190 זול יותר רק כשהאינפלציה המצטברת אוכלת פחות מ-40% מהתשואה.
דוגמה 1: מיליון שקל לעשר שנים
| תשואה שנתית | אינפלציה | מס לפי 190 (15% נומינלי) | מס רגיל (25% ריאלי) | מי זול יותר |
|---|---|---|---|---|
| 5% | 2% | 94,334 ₪ | 102,475 ₪ | 190, ב-8,100 |
| 5% | 2.5% | 94,334 ₪ | 87,203 ₪ | הרגיל, ב-7,100 |
| 4% | 2.5% | 72,037 ₪ | 50,040 ₪ | הרגיל, ב-22,000 |
| 7% | 2.5% | 145,073 ₪ | 171,767 ₪ | 190, ב-26,700 |
המסקנה: בתיק סולידי בסביבת האינפלציה של השנים האחרונות, ה-15% לא בהכרח מנצחים. בתיק מנייתי עם תשואה גבוהה, כן. ומה שמנצח תמיד הוא לא המשיכה ההונית אלא הקצבה המוכרת הפטורה: אפס מס על כל הרווח, בתנאי שמושכים כקצבה לאורך החיים.
מי שמגיע לגיל 60 ומעביר את כספי 190 או קופת הגמל להשקעה לקופה משלמת קצבה (קרן פנסיה או קופת ביטוח) מקבל קצבה חודשית פטורה ממס לחלוטין, בלי תקרה, גם אם יש לו קצבה גבוהה ממקורות אחרים וגם אם עוד לא הגיע לגיל הזכאות ולא הגיש 161ד. לפי חוזר 2/2013, "הפטור לקצבה מוכרת מנותק מהקצבה המזכה ולכן אינו נפגע כתוצאה מיישום נוסחת הקיזוז", כלומר מענקי פרישה פטורים שקיבלתם לא נוגעים בו. ועוד יתרון של הקופה: מעבר בין מסלולי השקעה בתוך הקופה אינו אירוע מס, בניגוד לתיק ניירות ערך.
אזהרה אחת בהקשר של קיבוע זכויות: מי שמהוון קצבה מוכרת בפטור מלא, בתוך יתרת ההון הפטורה שלו, מקטין את היתרה להיוון פטור בכל הסכום (חוזר 2/2013, סעיף 5.7.5), למרות שהיה יכול להוון אותה ב-15% על הרווח בלבד בלי לגעת בסל. היוון 190 ב-15% לא נוגע ב-161ד; היוון 190 "בפטור" מבזבז סל. מדריך קיבוע הזכויות ומדריך ההיוון מרחיבים.
סעיף 9א(ו)(1): "יחיד שנפטר לאחר שמלאו לו 75 שנים וטרם החל לקבל קצבה מוכרת, יראו אותו כמי שהיוון את הקצבה המוכרת ערב פטירתו", והמוטבים משלמים 15% על הרווח הנומינלי. מי שנפטר לפני 75, אין בפקודה הוראת חיוב, והיתרה כולה, קרן ורווחים, עוברת למוטבים בלי מס. ובכל מקרה, לפי 9א(ו)(2), מוטב שמעביר את הכספים לקופת גמל לקצבה על שמו ומושך אותם כקצבה מוכרת, הקצבה פטורה. הקופות נוהגות לחייב במס רווחים שנצברו אחרי הפטירה (מקובל לדבר על שלושה חודשים); זו פרקטיקה, לא לשון החוק. המשמעות התכנונית: מי שמתקרב ל-75 עם כספי 190 שלא התחיל למשוך כקצבה צריך להחליט, כי אחרי היום הזה ההטבה ליורשים קטנה.
דוגמה 2: פורש בן 63 עם 800,000 ₪ פנויים
קצבה מקרן הפנסיה 9,000 ₪ (מעל המזערית), הפקדות שוטפות לפנסיה כבר לא. הוא מפקיד 800,000 ₪ לקופת גמל לקצבה בשנה אחת. הרובד הראשון, 38,412 ₪, נחשב קצבה מזכה; 761,588 ₪ קצבה מוכרת. שלוש דרכים קדימה: (א) להשאיר ולמשוך בהמשך ב-15% על הרווח, בכל סכום שירצה, מגיל 60 ועם הקצבה המזערית שכבר יש לו. (ב) להעביר לקרן פנסיה ולקבל קצבה מוכרת פטורה מהשקל הראשון, לכל החיים. (ג) לא לעשות כלום עד 75, ואז היורשים ישלמו 15% על הרווח במקום אפס. הבחירה בין (א) ל-(ב) היא בין נזילות לפטור מלא, וזה תלוי בתזרים, בבריאות ובמה שרוצים להשאיר.
הכלל שלי: קודם בודקים אם יש קצבה מזערית ומאיפה, ואז מחליטים מה תפקיד הכסף: נזילות (משיכה ב-15% כשצריך) או הכנסה (קצבה פטורה). את ההחלטה על היוון מול קצבה מוכרת מקבלים יחד עם 161ד, לא אחרי. ובכל מקרה, לפני 75.
כל אדם, בכל גיל, לקופת גמל לקצבה במעמד עמית עצמאי, בלי תקרה שנתית. המשיכה ההונית ב-15% מותרת רק מגיל 60 ועם קצבה מזערית.
5,306 ₪ בחודש, מקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או פנסיה תקציבית. קצבת אזרח ותיק וקצבת שאירים לא נספרות.
38,412 ₪ מכל שנת הפקדה (2026) שנחשבים קצבה מזכה, כי בגינם אפשר היה לקבל הטבת מס. הם לא נהנים מ-15% במשיכה הונית. מי שהפקיד לפנסיה מעל הסכום באותה שנה יכול לסווג את כל ההפקדה ל-190 כמוכרת, בהצגת אישור הפקדות מהקרן לקופה.
190: בלי תקרה, משיכה רק מ-60 עם קצבה מזערית, 15% נומינלי. גמל להשקעה: עד 83,641 ₪ בשנה, נזילה בכל עת, 25% ריאלי. בשתיהן קצבה פטורה מגיל 60.
לא. היא מחוץ לסל הפטור ולנוסחת הקיזוז, ופטורה מגיל 60 גם בלי 161ד. רק היוון שלה "בפטור" מתוך הסל מקטין את היתרה.
לפני 75: כל היתרה למוטבים בלי מס. אחרי 75 בלי שהחלה קצבה: נחשב היוון ו-15% על הרווח, אלא אם המוטב מעביר לקופה על שמו ומושך כקצבה פטורה.
כן, וזה אפילו עדיף: ההפקדות השוטפות לפנסיה באותה שנה ממלאות את הרובד הראשון, ועם אישור הפקדות מהקרן ההפקדה ל-190 מסווגת כולה כמוכרת.
מעבירים את הכסף מקופת הגמל לקרן פנסיה או לקופת ביטוח משלמת קצבה, מגיל 60. הקופה שמשלמת מפצלת בין החלק המזכה למוכר ומנכה מס רק על המזכה.
יש לכם כסף פנוי אחרי גיל 60 ואתם רוצים לדעת אם 190, גמל להשקעה או קצבה מוכרת נכונים לכם? נבנה יחד את המסלול, ונטפל בהפקדה ובמשיכה מול הקופה.
לשיחת היכרות ללא עלותהמידע במאמר הוא כללי ולהמחשה בלבד, מבוסס על סעיפים 3(ה4), 9א, 45א, 47 ו-125ג לפקודת מס הכנסה, סעיפים 1, 22 ו-23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), חוזר מס הכנסה 2/2013 ולוח הניכויים של רשות המסים לשנת 2026. הדוגמאות מניחות תשואות ואינפלציה להמחשה ואינן תחזית. המידע אינו מהווה ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני או תחליף לבדיקה אישית. נועם ששון - מתכנן פרישה וסוכן ביטוח פנסיוני מורשה, רישיון L-00132363.
המדריך הזה הוא חלק אחד מהתמונה. איך מחברים את המס, הקצבה, המענקים וביטוח לאומי לתוכנית אחת, מוסבר בעמוד תכנון פרישה. ואם רוצים לעבור את זה עם מישהו לצדכם, כך נראית העבודה עם מתכנן פרישה.
נכתב על ידי
נועם ששון
מתכנן פרישה, סוכן ביטוח פנסיוני מורשה (רישיון L-00132363). מתמחה בפנסיה תקציבית, קרנות ותיקות ותכנון מס בפרישה.
עוד על נועם
פרישה מדומה היא התחלת קצבה מהחיסכון הפנסיוני בלי לעזוב את העבודה. מגיל הזכאות היא נותנת עד 5,422 ₪ בחודש פטורים ממס על גבי המשכורת; בגיל 60, למי שממשיך לעבוד בשכר מלא, היא בדרך כלל יקרה: מס שולי מלא, דמי ביטוח לאומי ומקדם המרה גבוה יותר שמקטין את הקצבה. ומה שרשות המסים אוסרת: פרישה פיקטיבית לשם משיכת פיצויים בפטור, לפי חוזר 21/2004. המדריך מפריד בין השניים, עם דוגמה מחושבת ורשימת הפעולות.
לקריאה
מענק פרישה גדול יכול לזרוק אתכם למדרגת מס גבוהה בשנה אחת. פריסת מס מאפשרת לחלק את המענק על פני עד 6 שנים ולשלם פחות. המדריך המלא: מי זכאי, איך מחשבים, ומתי דווקא לא כדאי.
לקריאה
קיבוע זכויות הוא ההחלטה האחת שקובעת כמה מס תשלמו על הקצבה לכל החיים. מדריך מלא עם שש דוגמאות מחושבות: סל הפטור ב-2026, למה הפטור עולה אוטומטית לכולם, מענקים מהעבר במקדם 1.35, מענק פטור מול פריסת מס, היוון, גיל הזכאות של נשים, ומה עושה מי שכבר פרש ולא הגיש.
לקריאה
